עוקבים

יום ראשון, 17 בדצמבר 2017

חג אהבה שמח!

בשיחת הפרידה שלהם - שתומר יזם וביצע בהחלטיות - הוא הציע ליותם שיישארו חברים גם בתום הקשר הרומנטי שלהם, אבל יותם הפגוע וההמום סירב, נאטם בתוך עצמו וניתק איתו קשר.
תומר עזב את יותם בלב כבד, ההלם והכאב שגרם לגבר הצעיר ממנו גרמו לחוש כמו נבל בוגדני, אבל למרות כל הצער שבדבר הוא לא היה מסוגל להישאר איתו, לא אחרי שהתאהב בצורה מדהימה, סוחפת, מרעישת לבבות ומזעזעת את אמות הסיפים באלון יפה התואר.
סיפור האהבה בין תומר לאלון נמשך לאורך שלושה חודשים גדושים שהתחילו כמו חלום אהבה קסום ונגמרו באכזבה גדולה.
אחרי שתומר עמד על טיבו האמיתי של אלון הקסם פג ותומר הבין שחוץ מגוף של דוגמן ופנים יפות להלל אין לאלון מה להציע. עכשיו, אחרי שהקראש שהיה לו לאלון התפוגג, תומר נרגע, התיישב בדעתו והבין שעשה טעות איומה כשוויתר על יותם בשביל אלון.
אחרי הפרידה מאלון הוא חשב הרבה על הזמן שבילה עם יותם, נזכר בכאב בהבנה השקטה ששררה ביניהם, באהבה הכנה והעמוקה שרחש לו יותם והצטער מרות על הפרידה, יודע כעת שבהשוואה ליותם השקט והצנוע אלון הוא רק ילד מפונק, מרוכז בעצמו ומכור לסיפוקים מידיים.
תומר חזר זמנית להתגורר אצל אימו ובילה כמה שבועות עגומים בחיפוש דירה, מתרוצץ ברחבי העיר הלחה והחמה, מיואש מהמחירים הגבוהים של הדירות וממצבן המזעזע. לאורך כל אותו קיץ חם הוא היה אחוז געגועים עזים ליותם וחש חרטה כנה על הפרידה ממנו.
בבירור אצל מכרים משותפים הוא גילה שיותם המשיך בלימודיו כמו שתכנן, שהוא גר במעונות הסטודנטים ושהוא עדיין בודד.
אחרי שבילה כמה שעות תסכול בגלישה באטרף, מעלה בחכתו רק גברים חרמנים שלא רצו להכיר אותו ולא היו מעוניינים בקשר אלא רק בזיון החליט תומר לעשות מעשה ושלח מייל מנומס, ידידותי אבל מאופק, ליותם.
הוא כתב לו שהוא שוב גר אצל אימא שלו, שהוא לבד עכשיו, ושהוא מתגעגע ורוצה לדעת מה שלום האקס המקסים שלו.
שעה אחר כך החזיר לו יותם מייל, מנומס ומאופק לא פחות, ובו כתב שהוא בסדר גמור, אם כי עדיין לבד, שהוא מצליח בלימודיו, שאחותו ילדה לא מכבר תינוק מקסים, והוסיף תמונה שבה הוא נראה יושב על כסא נוח, לבוש בבגד ים בלבד, אוחז באחיינו הפעוט ונראה סקסי וחמוד להפליא.
תומר בהה שעה ארוכה בתמונה, נזכר בלב כואב איך יותם אהב אותו פעם, איך הם היו מתנשקים עוד ועוד לפני השינה, לוחשים זה לזה מילות אהבה בחושך, נזכר בריחו ובטעמו של יותם, בהתמסרות התמימה והלוהטת שלו, בביישנות המתוקה שלו, באופיו הנדיב והנוח, בכנות וביושר שלו, בתבונתו ובסקרנותו, בהערצה שרחש לו, וליבו נשבר כשחשב איך הפסיד את האוצר המדהים הזה בשביל גוף מרוט ומעוצב בחדר כושר, ופנים יפות שהסתירו מוח נבוב ולב קר.
"מה דעתך להיפגש איתי יותם?" שלח אליו שאלה ישירה במסנג'ר, מכין את עצמו לדחייה מלאת בוז שלא הגיעה.
"בסדר, אני אשמח מאוד, אבל היום אני קצת עסוק." ענה יותם בנימוס, "אולי נדחה את הפגישה ליום חמישי? זאת אומרת, אם יש לך זמן." הוסיף, מתחשב ואדיב כמו תמיד.
"בטח שכן, בשבילך תמיד יש לי זמן." מיהר תומר לענות.
"אני שמח לשמוע את זה." השיב לו יותם, מעטר את תשובתו בסמיילי חייכני, והם קבעו להיפגש ביום חמישי בערב.
תומר הקפיד במיוחד על תלבושתו לקראת הפגישה, ואפילו הסתפר יום קודם, מתאמץ לעשות על יותם רושם טוב.
"אתה נראה נהדר יותם." חיבק בחזקה את האקס שלו שגם הוא היה לבוש בבגדים יפים ונראה מטופח והדור מאוד.
הם בילו כמה שעות נעימות יחד, קודם צפו בסרט ואחר כך אכלו במסעדה, מספרים זה לזה על השנה שעברה עליהם. תומר החליט להיות גלוי לב וכן עד אכזריות וגילה ליותם איך נסחף בגלל יופיו של אלון והתחיל את היחסים איתו כשהם עוד היו זוג, ועד כמה הוא מתחרט ומתבייש על התנהגותו.
"אני מבין, אלון באמת יפה מאוד." אמר יותם ושילב את ידיו על חזהו כמנסה להגן על עצמו מפני הכאב.
"היופי שלו חיצוני ושטחי לגמרי. עשיתי שטות, זו הייתה טעות לעזוב אותך בגללו, אתה שווה פי אלף ממנו יותם. אני כל כך מצטער שנפרדנו."
"נפרדנו? לא ככה אני זוכר את זה." תיקן אותו יותם בקול רך, "עד כמה שזכור לי יום אחד הגעת אלי לביקור ופשוט זרקת אותי בלי שום הסברים."
"אתה צודק." הודה תומר, "התנהגתי בצורה מכוערת, אני מבקש סליחה, אתה סולח לי יותם?"
יותם שתק וחיבק את עצמו כאילו קפא מקור למרות שמזג האוויר היה חם מאוד.
"יותם?" הניח תומר יד על ברכו, "למה אתה שותק?"
"כי אני לא יודע מה להגיד. יש לך מושג איזו שנה איומה עברה עלי מאז שעזבת?"
"גם לי לא היה קל." התגונן תומר שלא היה רגיל לספוג דברי תוכחה מיותם נעים ההליכות והוותרן.
יותם התעלם מהערתו והמשיך לספר לו על השנה שעברה עליו מאז הפרידה, "מאז שעזבת אותי הייתי בדיכאון נוראי. הלכתי עצוב כל הזמן, מרוב עצב לא הצלחתי אפילו לחייך. כתבתי לך מכתבים שלא העזתי לשלוח, חשבתי עליך כל הזמן, בכיתי כל לילה, הרגשתי כמו אפס מכוער וקינאתי נורא בחבר החדש שלך. מרוב ייאוש ניסיתי אפילו ללכת לפסיכולוג וגם זה לא עזר. אתה יודע תומר שמאז הפעם האחרונה שהייתי איתך לא היה לי סקס עם אף אחד? בחודשים הראשונים לא הצלחתי אפילו לעשות ביד."
"יותם המסכן." ליטף תומר את ברכו של יותם בחיבה, נרגש בגלל הווידוי שלו. הכנות של יותם נגעה מאוד לליבו והוא רצה בכל מאודו לפצות את האקס שלו, לנחם אותו, לחזור ולאהוב אותו. "הכול קרה באשמתי, אני כל כך מצטער שסבלת בגללי חמוד."
יותם קם ממקומו, אמר שכבר מאוחר ושהוא צריך להגיע הלילה לבית הוריו שנסעו לחו"ל והשאירו לו את הדירה הריקה שלהם כדי שישגיח עליה.
"באמת? זאת אומרת שיש לך דירה ריקה ופנויה?" התלהב תומר.
"כן, יש לי דירה ריקה ופנויה עד יום ראשון הבא, וגם חופש מהלימודים." אישר יותם. עיניהם נפגשו, יותם הסמיק ותומר חייך, ובלי להכביר מילים מיותרות הם שמו את פעמיהם לדירת הוריו של יותם.
הם בילו כמעט את כל אותו שבוע יחד בדירה הממוזגת. רוב זמנם הפנוי עבר עליהם במיטה, או במקלחת. כשהם מנסים להשלים את כל מה שהחסירו בשנת הפרידה.
במשך כל אותו שבוע קסום תומר ניסה לעשות כמיטב יכולתו כדי לפצות את האקס שלו על הפגיעה שפגע בו. הוא הקדיש לו את כל זמנו, התאמץ לגרום לו הנאה וסיפוק במיטה ומחוץ לה, בישל למענו, עשה לו מסג'ים מפנקים, לקח אותו לבילויים והיה עדין, נחמד ואוהב.
יותם החזיר לו מידה כנגד מידה, התמסר רק אליו, היה עדין ומתוק, ותומר היה מאושר איתו מאוד.
בתום אותו שבוע חל ט"ו באב, יום האהבה, ולמרבה המזל הוא נפל דווקא על יום שישי. הוריו של יותם עמדו לחזור למחרת בערב ותומר החליט שהערב האחרון שלהם יחד בדירה המרווחת והנעימה יהיה מיוחד במינו ועשה מאמצים גדולים כדי להרשים את יותם.
הוא בישל ארוחה מושקעת במיוחד, סידר שולחן מפואר, דאג ליין טוב, לנרות, למוזיקה רומנטית, ואפילו פיזר עלי ורדים על המיטה כדי להנעים עליהם את הלילה.
למחרת בבוקר הם התעוררו חבוקים ותומר נישק את יותם, איחל לו חג אהבה שמח והביא לו מגש מושקע עם קפה ועוגה למיטה, בלי ששכח להוסיף לתקרובת גם אגרטל זעיר עם ורד אדום.
אחרי שיותם שתה ואכל והודה לו תומר אחז בידו, חייך אליו, אמר לו שכל דקה שהם בילו יחד השבוע הייתה נפלאה ונהדרת ושהוא מאוהב בו.
"אתה אוהב אותי?" שאל יותם בפליאה, "אוהב אותי כמו שאהבת אותי בשנה שעברה?"
"היום אני אוהב אותך הרבה הרבה יותר יותמי, אני מטורף עליך, בוא נחזור להיות שוב יחד. אני לא רוצה שניפרד יותר אף פעם."
"באמת?" זהרו פניו של יותם בהנאה, "אחרי שהיית עם אלון היפה אתה שוב אוהב אותי?"
"אני חושב שאף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך, גם כשהייתי עם אלון התגעגעתי אליך יותם. אתה אוהב אותי גם?"
יותם שקע במחשבות, מניח לתומר ללטף את כף ידו ושתק. "אז מה אתה אומר יותם?" הצטחק תומר וניסה לנשק אותו.
"אני אומר שלא." הדף אותו יותם מעליו, ושילב את ידיו על חזהו.
"מה לא?" נדהם תומר, "אתה לא אוהב אותי?"
יותם סקר אותו במבט ביקורתי. "לא, אני כבר לא אוהב אותך יותר. אהבתי אותך כשהיינו יחד וגם אחרי שזרקת אותי אהבתי אותך נורא וקיוויתי שנחזור. נדמה לי שאפילו אחרי ששוב נפגשנו המשכתי לאהוב אותך, אבל עכשיו, אחרי שהחלטת שאתה רוצה אותי שוב הבנתי שאני לא רוצה אותך יותר. היה לנו שבוע נחמד יחד, תודה רבה לך, אבל עכשיו אני מבקש ממך ללכת כי עוד מעט מגיעה העוזרת של הורי לנקות ואני מעדיף שהיא לא תראה אותך פה." הוא קם וליווה את תומר ההמום לדלת, "שלום תומר." אמר בנימוס קריר, "וחג אהבה שמח לך." הוסיף בעודו הודף אותו אל מעבר לדלת, סוגר אותה מאחוריו בעדינות תקיפה שאין אחריה עוררין.

אין תגובות:

פרסום תגובה