קוראים

יום חמישי, 28 בדצמבר 2017

2. הדבר הכי משוגע

הדבר הכי משוגע שעשיתי בימי חיי היה להביא אותו לדירה של סבתא אנה. מאז זרמו הרבה מים בברזים, נסעתי וטיילתי וזיינתי מחוף לחוף. גרתי בניו יורק וסיירתי באירופה וטעמתי מכל מנעמי החיים, אבל עדיין, לעשות איתו סקס פרוע על ספת הקטיפה של סבתא, זה הדבר הכי נועז פרוע ומטורף שעשיתי מימי.

לכם זה בודאי ישמע טיפשי, אבל אתם לא הכרתם את סבתא אנה שלי ז"ל. היא נפטרה בערך בתקופה שהכרתי אותו. גברת ייקית זקופה וקפדנית, קשוחה כמו מגף ישן. מקפידה על כל גינוני הטקס שלמדה בנעוריה  - שעות קבועות לארוחה, מפיות בד לצד כל צלחת. זרת זקורה ענוגות בזמן טקס שתיית התה מספלי החרסינה היקרים. צווארון נקי תמיד, בלי שום פשרות, ישיבה בגב זקוף ונימוס כלפי המבוגרים ממך.

הדירה שלה - מובלעת של גרמניה מלפני המלחמה - הייתה שתולה כנטע זר בתל אביב החמה והמאובקת, מתגוננת מפני האור הים תיכוני העז במגיני תריסים עשויים מתכת כחולה. הייתי שם פעמים מעטות בלבד, ותמיד יצאתי במפח נפש, נזוף ומרוט אוזניים. הייתי רעשני מידי, מלוכלך מידי, אסייתי מידי לטעמה של סבתא שרצתה נכד שקט ומנומס בחליפה ובעניבת פרפר, וקבלה קיבוצניק גס הליכות שרצה קולה וארטיק, לא תה ועוגה.

הורי, כמו הוריו של אבי, היו בחזקת נפקדים. שלו נפקדו ברוחם, שלי סתם לא היו. עזבו אותי בקיבוץ להשגחת הדודה ופרחו להם לכל מיני שליחויות מסתוריות בחו"ל. סבתא אנה לקחה על עצמה לתת לי בחופשות הקיץ מנה מרוכזת של תרבות אירופית וגינוני נימוס מעודנים. הייתי בא אליה עם מזוודה קטנה ולב מלא געגועים לחום משפחתי לחיבוק של סבתא מפנקת ותמיד מתאכזב מרות מהנוקשות שלה, מהרודנות שבה התעקשה לכפות את המנהגים העבשים של אירופה על צבר חופשי ופרוע כמוני. כיום, אחרי שביקרתי בארץ ממנה באו הורי וסבתי, אני מבין עד כמה היא הייתה מבוהלת ואומללה בארץ החמה והלוהטת הזו, ואני יודע שהתנהגותה הנוקשה לא באה מרשעות אלא מגעגועים לניקיון ולסדר של החיים בארץ מוצאה.

כשהייתי בערך בן עשר היא התייאשה והפסיקה להזמין אותי, סבא כבר היה חולה והיא התעייפה מהמאבק חסר הפשרות שניהלה כנגד העולם הזר אליו גורשה מגן העדן הקריר של ילדותה. היום אני חושב עליה בסלחנות כעל סבתא המסכנה שברחה לכאן כדי להציל את עצמה ואת משפחתה ממוות, אבל מאז חייה לא היו חיים.

הדירה שלה נשארה בדמיוני כמין מחוז פלאים גדוש סכנות ואיסורים. רהיטי העץ מגולפי המסולסלים ומרופדי הקטיפה היו עדינים ואסורים במגע, ומרחב הסלון הנקי מידי היה ממוקש בפסלוני חרסינה ענוגים מועדים להתנפץ מכל תנועה פתאומית. במיוחד נטבעה בזיכרוני הילדותי נברשת עשויה ברזל מחושל, מעוטרת סלסילות ומלמלות ונטיפי קריסטל שזרקו קשתות צבעוניות על הקירות הלבנים.

בפעם הראשונה שיצאנו יחד לחופש אחרי מריבה עזה שגרמה לי להרהר לראשונה בחיי הרהורי התאבדות הבאתי אותו לשם לדירה הריקה של סבתא ז"ל.

מהפעם הראשונה שלו שם הוא נהג ככובש מנצח. פתח את הדלת בעצמו, הורה לי להמתין ליד הפתח והתרווח במדיו המאובקים על הכורסא של סבתא, פושט את רגליו בנעלי הצבא הגסות על השטיח היקר, מצווה עלי לשלשל את מכנסי ותחתוני עד לקרסוליים ולדדות אליו כדי לפתוח את נעליו ולהסיר את גרביו.

כיום אני מבין שגם הוא נבהל מהדירה המצויצת וההדורה של סבתא. כדי להתגבר על היראה שעורר בו כל הפאר האירופי המחניק הוא משל בי ביד רמה, מוכיח לעצמו ולי מי האדון ומי העבד. היינו שם אולי חמש או שש פעמים. בסופו של דבר הדירה נמכרה, וכיום אני בקושי מזהה את מיקומה, אבל אני זוכר היטב מה עשינו שם.

כל סוף השבוע היינו מסתגרים בדירה האפלולית, עסוקים בחילול כל אחד ואחד מהרהיטים היקרים שהובאו במשלוח מיוחד מגרמניה ונשמרו כל ימי חייה של סבתא בקנאות תחת מפיות תחרה, מצוחצחים ומוגנים בקפידה מפני השמש והאבק הארץ ישראליים.

היינו מסתובבים ברחבי הדירה עירומים כפראי אדם, רומסים ברגלים יחפות את השטיחים היקרים שדורות של עוזרות בית קשות יום טרחו לנער מאבק תחת השגחתה הקפדנית של סבתא. אוכלים ושותים, בכל מקום שרצינו. ישנים במיטה של סבא וסבתא, עושים אהבה בכל פינה של הדירה ושוב נרדמים סבוכים זה בזה.

***

כנקמה על ביקורי הילדות האומללים מאז הקפדתי לקמט ולמעוך את כל אחד ואחד מריפודי הקטיפה של הכורסאות והספות, ולהכתים את כל משטחי העץ המצוחצחים. בלילות הייתי נרדם לצידו במיטה המגולפת לתפארה שסבתא קיבלה כמתנת נישואים מהוריה הכבודים, מתאים את נשימותיי לאלו שלו, מתענג בסתר על תזכורות האהבה הפועמות בכאב שהותיר בבשרי, וחולם איך נישן ככה חבוקים יחד עד סוף ימינו.

בבקרי יום ראשון היינו חוזרים בצער למדים. מעמיסים על עצמנו את הנשק ומתנשקים נשיקה אחרונה בסתר חדר המדרגות החשוך לפני שנחזור להיות שוב חיילים. יש לי זיכרונות מתוקים מהדברים המטורפים שעשיתי - כורע ערום על ברכי על שולחן הלכה המבהיק במרכז הסלון, נעלי שורטות את טבלתו המצוחצחת, הצלחתי בפעם הראשונה בחיי לקלוט לתוכי את כל האיבר הגדול שלו.

מתקלח איתו בחדר הרחצה האלגנטי של סבתי. לומד יחד איתו מה עוד אפשר לעשות עם סבון, עם מברשת שיער, ועם חגורה פשוטה של חלוק רחצה. זיכרון יקר במיוחד הוא מראה גופו השחום סרוח במלכותיות על כורסתו המפוארת של סבא ז"ל עורו מבהיק כהה ואקזוטי על רקע הקטיפה הצהבהבה מניח לי בפעם הראשונה לחדור לתוכו, אבל רק אחרי שליקקתי מצצתי ועינגתי כל ס"מ של ישבנו המוצק.

בדירה של סבתא, אחרי שסיפרתי לו שהדירה נמכרה, ויותר לא נוכל ללון שם, הוא אמר לי בפעם הראשונה שהוא אוהב אותי. בשבילכם אלו אולי סיפורי סבתא, אבל בשבילי זה הזיכרון הכי מתוק ומטורף שיש.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה