קוראים

יום שבת, 13 בינואר 2018

ב. השפן הכי בודד בעיר

יומיים אחר כך שכבנו חבוקים על אותה מיטה ושוב התנשקנו, אור זהבהב הסתנן מבעד לצילוני הקש האלגנטיים שאימא קנתה פעם בספרד, מאיר את הקיר שמעל המיטה בפסים שנעו לאיטם מקצה אחד של החדר לקצה השני, מסמנים את חלוף השעות. את הבוקר בילינו בטיול ביפו, חזרנו הביתה אחרי שאכלנו צהרים במסעדה קטנה ונחמדה על שפת הים ובמשך כל אחר הצהרים שהינו במיטה. כרגיל כל דקה איתו הייתה תענוג צרוף, אבל שוב, כל פעם שכמעט הגענו לתכלס הייתי נתקף פחד ונסוג. אחרי יומיים וחצי יחד שאת רובם בלינו במיטה ערומים הספקנו כבר לחקור אחד את גופו של השני ביסודיות באצבעות ובלשון, ובכל זאת לא הצלחתי לאזור די עוז לבצע את המעשה.
שמי היה סבלני כמו מלאך ומילא בעונג את כל בקשותי, רק דבר אחד הוא סירב בתוקף לבצע - לחדור לתוכי בכוח. לא חשוב עד כמה הוא היה מגורה ומשולהב, בכל פעם שהייתי מתכווץ בבהלה וצועק, "לא!" הוא היה נסוג ממני ומתאפק.
"אני לא יכול." אמר בפשטות כשדרשתי ממנו לנצל את כוחו העדיף ופשוט לעשות את זה, לכבוש אותי בכוח בלי להתחשב במה שאני אומר כשאני נבהל.
"אבל אני רוצה שתעשה את זה." התחננתי, "אל תתחשב בי, תכריח אותי, תכאיב לי, אני אוהב את זה ככה."
"אתה מדבר שטויות." ענה לי ברוך, וליטף אל לחיי. "אין לך מושג כמה זה עלול להיות מכאיב. דבר כזה עושים בהסכמה או לא עושים בכלל."
"אני לא מבין מה הבעיה איתי?" יללתי אחרי ששוב הוא גמר על בטני, "אני אוהב שאתה נוגע בי ומלטף אותי, ולא כואב לי שאתה מכניס פנימה אצבע, אבל..."
"זין זה לא אצבע." הצטחק שמי, "בכל אופן לא הזין שלי." הוסיף בשחצנות תמימה, ובאמת, היה לו זין נהדר, עבה וגדול, ולדעתי יפה להפליא. אז למה לא הצלחתי להירגע ולהניח לו להחדיר אותו לגופי? כל כך רציתי בכך, וידעתי שגם הוא רוצה, אבל זה פשוט לא הלך. משהו בתוכי התנגד לכך. לא הצלחתי להתגבר בכוחות עצמי על ההתנגדות הלא רצונית הזו ולא הצלחתי לשכנע את שמי שיהיה תקיף איתי יותר. למרות שהיה חזק ממני בהרבה הוא היה עדין מאוד, לאלץ אנשים פשוט לא היה בטבעו. להגנתו הוא טען שכלל לא אכפת לו אם יהיה לנו סקס בלי חדירה, גם ככה שנינו נהנים מאוד.
"אבל לי אכפת!" צעקתי בזעף, וחבטתי בו באגרופי, "אני הומו, אני רוצה סקס של הומואים, לא רוצה לעשות סקס לסבי!" התרגזתי, בעוד שמי צוחק, מחזיק בעדינות את פרקי ידי מעל לראשי, מנשק את בתי שחיי, מלקק את פטמותיי ואומר לי שאני נורא יפה כשאני כועס. שמי החמוד, למרות שהיה אקטיבי הוא הסכים מידי פעם שאני אחדור אליו, וזה היה נהדר, אבל בכל זאת הרגשתי שזה לא מספיק, שאני רוצה אותו בתוכי.
ביום השלישי אחרי שחזרנו מהקניות ניסינו שוב, אחרי משחק מקדים ממושך ומענג זה כמעט הצליח, אבל ברגע שקצה אברו נגע בפי הטבעת שלי צרחתי והתכווצתי. שמי נאנח ונסוג ממני ואחר כך חיבק אותי ואמר שדי, זה לא חשוב, וביקש שלא אקח ללב, אבל אני הייתי מתוסכל כל כך עד שאחרי שהוא נרדם הלכתי למקלחת ושוב מצאתי את עצמי בוהה בעצמי במראה הגדולה של אימא, מנסה לראות את גופי בעיניו של שמי. עדיין חשבתי שאני נראה שמן ומגעיל אם כי ידעתי שבעיניו אני בסדר גמור, קצת רזה מידי, אבל חמוד להפליא, והתאפקתי לא להכאיב לעצמי כדי לא להפחיד את שמי. יהיה לי זמן להתעלל ביותם השפן אחרי שהוא יעזוב, חשבתי, משתדל לא לדאוג מה יקרה איתי אחרי שהחופשה תיגמר והוא ילך וישאיר אותי שוב לבד, עדיין בבתולי.
"מה אתה עושה שם כל כך הרבה זמן?" דחף שמי את ראשו למקלחת, "נו, בוא כבר יותם, בוא נלך." לבשנו את הבגדים שקנינו הבוקר לכבוד היציאה והלכנו למסיבה במועדון. לקנות בגדים לשמי היה כיף. הכל נראה עליו נהדר והוא הניח לי לבחור למענו בגדים בלי שום ויכוח, אדיש למבטי ההתפעלות של המוכרים שדחפו לו בלי בושה פתקים עם מספרי הטלפון שלהם (מיד כשהגענו הביתה קרעתי את כולם לגזרים והשלכתי אותם הישר לפח). הדבר היחיד שהוא התעקש עליו בלי להתפשר היה שהוא ישלם עבור עצמו.
הוא היה נוח מאוד וותרן בדרך כלל, אבל עמד בתוקף על דברים שנראו לו עקרוניים ולחיות אך ורק על חשבונו היה בשבילו עקרון מקודש.
הוא נראה נפלא בבגדיו החדשים שהלמו היטב את גופו ולצידו גם אני חשתי יפה ומושך. בפעם הראשונה בחיי היה לי בן זוג וציפיתי בשמחה לצאת ולהתגאות בו לפני כל העולם. המסיבה הייתה מקסימה, רקדנו, שתינו ושמחנו, ומאוד נהנינו עד לרגע שבו צץ פתאום טיפוס מגונדר אחד שהתהדר בשרירים מנופחים תוצרת מכון כושר, שיזוף מוקפד ותספורת עמוסה לעייפה בג'ל ונפל על צווארו של שמי שחייך במבוכה והניח לו לנשק את שפתיו. זה היה עוזי, האקס המיתולוגי של שמי, שהצליח לצאת מהארון סוף סוף והיה מאושר מאוד לראות את שמי שהוא קרא לו זוהר. פעם ראשונה מאז שהכרתי את שמי חשתי קנאה עזה בגללו למרות שהוא התנהג באבירות למופת, הציג אותי כבן זוגו, לא מניח לעוזי לנתק אותי מעליו אם כי לי היה ברור לחלוטין שזה מה שהאקס שלו זומם לעשות. כשחזרנו מהמסיבה כבר עלה השחר והייתי עצבני בגלל עוזי, ואולי הייתי גם שתוי מעט, כששמי חיבק אותי במיטה הדפתי אותו מעלי בזעם ופרצתי בבכי.
"אבל מה קרה חמוד?" נבהל שמי, "זה בגלל עוזי? בחייך, הרי... נו, די מתוק, כבר שנים לא ראיתי אותו, מה שהיה ביני לבינו נגמר כבר מזמן. לא יכול להיות שאתה מתרגז בגלל דבר כזה?"
אני בטוח שאותו אתה כן יכול לזיין בלי בעיות!" התזתי במרירות, "אתה בטח מת לטחון לו את התחת? נכון?" שמי נאנח ושתק. הגנבתי לעברו מבט, הפעם הוא לא חייך. "סליחה שמי." פרצתי בבכי והטלתי את עצמי על גופו. הוא כרך את זרועותיו סביבי והמשיך לשתוק. "אני מצטער, אני כזה מגעיל, אתה בטח שונא אותי." התייפחתי.
"אני לא שונא אותך טמבל." אמר שמי ברכות ונישק את פדחתי, "אבל לפעמים לא קל אתך, אתה יודע."
"אין דבר, בשבוע הבא נגמר החופש שלך ותוכל להיפטר ממני." המשכתי ליבב, "מצידי אתה יכול כבר עכשיו לחזור לעוזי שלך שרק מת שתזיין אותו."
"אני לא יכול להאמין שאתה רציני." הביט בי שמי במבט מודאג, "אתה מדבר שטויות איומות, זה בכלל לא היה ככה עם עוזי, בכלל בכלל לא."
"אז איך זה היה אצלכם?" הסתקרנתי. שמי היה קמצן מאוד בסיפורים על השותפים שלו לסקס, ולמרות שכבר התרחק מאוד מהדת נשארו בו כמה שריטות מתקופת היותו ילד דתי קטן וירא שמים. רכילות נחשבה בעיניו כלשון הרע שיש להימנע ממנה ככל האפשר.
"זה היה אחרת ממה שנדמה לך." אמר ומשך בכתפיו הרחבות והפך אלי את גבו, סימן שאין לו חשק להמשיך לדבר. לי דווקא כן היה חשק לדבר. "למה נפרדתם? כי הוא לא הסכים לצאת מהארון?"
"גם בגלל זה, וגם בגלל עוד דברים." אמר שמי בחוסר רצון.
"איזה עוד דברים?" המשכתי לחפור וליטפתי את גבו, פורט באצבעותיי על חוט השדרה שלו, מתעכב במיוחד על נקודת המפגש המתוקה שלו עם ישבנו, בערך בין שתי הגומות המקסימות בתחתית גבו – מקום רגיש מאוד אצלו לליטופים.
"הוא אהב סקס... סקס אחר כזה."
"אחר ממה?" שאלתי בתום לב.
"אחר ממה שאני אוהב. לקח זמן עד שהוא העז לספר לי, ובהתחלה גם אני התלהבתי, אבל אחר כך זה נעשה מוגזם ופתאום לא יכולתי לסבול את זה יותר וברחתי."
"מה לא יכולת לסבול?"
"איך שהגבולות זזו כל הזמן, שמה שיום קודם היה מכאיב נעשה בפעם הבאה מחרמן, ושהסימנים הקטנים והמתוקים שהוא עשה לי נעשו עם הזמן פצעים גדולים ומכוערים, ופתאום התביישתי להוריד חולצה ליד אנשים. פתאום אי אפשר היה סתם להתחבק ולעשות סקס בכיף, כדי ליהנות באמת היה צריך לעשות סשנים והיינו צריכים אביזרים לעזרה..." הוא כבש את פניו בכרית והודה שכן, במובן מסוים זה היה מחרמן להפליא, הוא לא סבל, אפילו נהנה, אבל... "אחרי שעשינו שלישייה הבנתי שזה רק ילך ויעשה גרוע יותר, ושאני לא רוצה ללכת לכיוון הזה, שאני רוצה נשיקות וליטופים, לא מכות ושריטות. קלטתי שזה יחמיר כל הזמן כי הוא זקוק כל פעם לגירוי חזק יותר ושאני לא בנוי לזה."
"אף פעם לא סיפרת לי שבגלל זה נפרדתם, הייתי בטוח שנמאס לך מהארוניות שלו."
הוא משך בכתפיו כמו ילד סרבן. "נכון שגם הארוניות לא הועילה כלום, אבל יש דברים שקשה לי לדבר אתם אפילו אתך יותם, אני בטוח שגם לך יש דברים כאלו."
נזכרתי במברג החבוי בארון האמבטיה, ליד קופסת הקרם, והסמקתי. "כן, גם לי יש." הודיתי. אחרי שתיקה קצרה שבה כל אחד מאיתנו היה שקוע במחשבותיו הפרטיות חזרתי ופניתי אל שמי, "אתה יודע," אמרתי, "אני חושב שעוזי נורא שמח והתרגש לראות אותך. אולי הוא השתנה? הוא נראה לי סך הכל בחור די נחמד וקצת בודד, אולי נזמין אותו לאכול אצלנו?"
"ואתה לא תקנא?"
"מי, אני? מה פתאום? אני סומך עליך במאה אחוז שמי, אתה הבחור הכי מתוק אמין ונאמן בעולם." נצמדתי אליו, נישקתי בעדינות את עורפו ואוזניו, הפכתי אותו בעדינות אלי ועשיתי איתו סקס לסבי רך ועדין, כמו שהוא אהב.
למחרת אותו לילה שבו גיליתי למה באמת נפרד שמי מהאקס שלו והזמנתי אותו לארוחת ערב בדירתי כבר לא הייתי בתול והקשר שלי עם שמי נגמר. נגמר יפה ובידידות, אבל ללא ספק בא אל קיצו עקב אותה הזמנה. אחרי ששמי חזר הביתה היינו נפגשים מידי פעם לשיחה קצרה וידידותית בפורום הגאים והזורמים עד שהוא התחיל לחיות עם מישהו שתיעב את האינטרנט וגם הקשר הרופף הזה ביני לבינו תם לגווע. לא היה לי זמן להתגעגע אליו, כמה ימים אחרי לכתו הודעתי להורי שאני עוזב את הבית ועברתי לגור עם עוזי. אחרי שמיצינו את הקשר שלנו ונפרדנו שכרתי דירה משלי, אבל עוזי ואני נשארנו יזיזים, שותפים לסקס האחר ששמי נרתע ממנו. חוץ מבית הורי עזבתי גם את משרד הפרסום המתועב, מצאתי לי עבודה כצלם והתחלתי לחיות את החיים שתמיד חלמתי עליהם, חיים של הומו מנוסה ששוחה לו בגאווה בביצה התל אביבית, ידו בתחתוני כל, ויד כולם בתחתוניו. איך קרה המהפך ההוא? לא יודע, פשוט קרה ודי. כנראה שזה מה שהיה אמור לקרות וכשהגיע הזמן הוא קרה.
אני מניח שצופה מהצד היה טוען שאני גרמתי לכך בכוונת מכוון, אבל אני נשבע שלא ידעתי בדיוק לאן אני חותר. כנראה שפעלתי מתוך דחף לא מודע כשהזמנתי את עוזי לארוחה ושיניתי בכך את כל חיי. לא נעים לדעת את זה על עצמך, אבל לתכנן הכל מראש בקור רוח זה לא הסגנון שלי. אני מהאנשים שמתקשים להביט למציאות בעיניים ולהגיד בכנות לאן פניהם מועדות. תת ההכרה השפנפני שלי אוהב להסתיר ממני את כוונותיו האמיתיות בכל מיני תירוצים שופעי כוונות טובות בסגנון - חייבים לפתוח את הניקוז שלא ייסתם חלילה והמברג הזה, עם הידית השמנה והמחוספסת הזו, הוא המכשיר האידיאלי למשימה ו... אופס! מה הוא עושה פתאום בתחת שלי? – זה יותר הסגנון שלי, מטבעי אני אדם פתלתל עד כדי כך שחולץ פקקים נראה כמו סרגל לידו.
רק היום אני מבין למה, מיד אחרי ששמי סיפר לי על סוג הסקס החביב על עוזי, הזמנתי אותו לבקר אצלנו. הפגנתי בארוחה את מיטב כישורי החיוג שלי לקייטרינג משובח. האוכל הסיני היה טעים, מתובל, אבל לא מכביד מידי, והיין שנלווה אליו היה מעולה (ויקר) והחליק בקלילות בגרון. בטח לא יפליא אתכם לגלות ששמי שתיין קטן מאוד ולא מבין כלום ביין. היה לו טעים והוא שתה עוד ועוד, נהנה מהאוכל המוזר והחריף, משחק כמו ילד עם מקלות האכילה שנראו לו אקזוטיים להפליא (בקריות אוכלים סיני עם מזלג) ולא הרגיש שהוא שיכור כלוט עד שכבר היה מאוחר מידי.
מדהים כמה מהר ובאיזו קלות עוזי קלט את הראש שלי וזרם איתי בלי שום בעיות, מניח לאקס שלו להשתכר עדליידע בין יותם לעוזי, אם כי מצד שני... לפעמים, כשאני נזכר בלילה הגורלי ההוא אני שואל את עצמי עד כמה באמת שמי היה שיכור? אני זוכר רגע אחד, שלושתנו מתגוללים ערומים על המיטה של הורי, עוזי העמיד אותי על ברכי ודחף את ראשי לעבר זקפתו של שמי בעוד הוא עומד מאחורי, אוחז בחזקה במתני ומגשש בין עגבותיי עם הזין הזקוף שלו ושמי אומר פתאום בקול פיכח לגמרי, "תיזהר איתו עוזי, זו פעם ראשונה שהוא מקבל זין, תהיה עדין עם השפן החמוד שלי."
"אני תמיד עדין עם שפנפנים חמודים." אמר עוזי בגיחוך ולמרות שהייתי די שיכור קלטתי בבירור את המבט החטוף שהם החליפו זה עם לפני שעוזי החדיר במפתיע שלוש אצבעות משומנות היטב לחור התחת הבתולי שלי. כשצעקתי מרוב כאב ותדהמה והוא פקד עלי לשתוק והחל מפליק במיומנות על עכוזי, מדליק אותו בכאב חורך ומתוק. "תתכונן, אני הולך לפתוח אותך שפן קטן." הודיע לי בפשטות וחדר אלי בתנועה אחת ארוכה והחלטית שביתקה סוף סוף את בתוליו של השפן הקטן. את שארית אותו לילה בילינו יחד, מחללים את תומתה המוסרית להפליא של מיטת הורי (ואם היא לא הייתה תמה ומוסרית לפני שהגענו אליה אני לא רוצה לדעת על זה שום דבר) ובסופו של אותו לילה היה ברור שאני כבר לא בן זוגו של שמי. העברתי את עצמי אל עוזי שקיבל אותי תחת חסותו בשמחה רבה.
שמי הבין בדיוק מה קורה ולמה, וקיבל את הדין בשלווה גמורה. למחרת לפני שחזר לביתו הוא נפרד משנינו בחיבוק חם ובלי שום רגשות מרירות, והזמין אותנו לבוא לבקר אותו בצפון כשיתחשק לנו. לפעמים, כשאני מתעורר אחרי עוד לילה ארוך ופרוע במיטה לא מוכרת, לעיתים עם עוזי לצידי ולעיתים עם שותפים אחרים, אני הוזה איך אני עוזב את תל הביב על מועדוניה השתויים וחדרי החושך המעושנים שלה והולך להתפנק קצת בחיבוק החם והעדין של הערס הצפוני המתוק שלי. אני בטוח שיום אחד ימאס לי להגדיר כל פעם מחדש את הגבולות שבין הכואב לנעים, בין האפשר והמותר, בין האסור והמסוכן. יום אחד כשאפסיק לשנוא את יותם השפן וימאס לי להכאיב לו אחוש געגועים לסקס לסבי תמים ומתוק, אחצה את הגבול הבלתי נראה שבין תל הביב לפרובינציה הצפונית ואפתיע את שמי בביקור לא צפוי.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה