עוקבים

יום שלישי, 23 בינואר 2018

א. מכירים את זה ש...

1. חרא סקס
מכירים את זה שיום אחד אתם מכירים בן אדם שפשוט עושה לכם את זה? הוא נראה טוב, לבוש בטעם, עיניים צוחקות ושערות מבריקות, בדיוק בגובה המתאים, יפה אבל לא בצורה מוגזמת, יש לו חיוך חמוד והוא חכם אבל לא מהחוכמולוגים המציקים האלה שחייבים להראות לכולם כמה הם חכמים וכמה השאר טיפשים, אלא פשוט חכם ומשכיל שלא עושה מזה עניין, ונראה טוב כבר אמרתי? וכמה שהוא מוריד יותר בגדים ככה הוא נראה יותר טוב, לא חלק לגמרי אבל לא יותר מידי שערות על הגוף, בלי קעקועים מפחידים ועגילים בכל מיני מקומות מוזרים, פשוט בחור מתוק עם ריח נהדר וחוש הומור מדליק, ומה שהכי מדהים, הוא לגמרי בעניין שלכם ומראה את זה בפשטות מרעננת בלי שום משחקים מתישים?
מכירים את זה שמהרגע הראשון יש ביניכם מתח מיני שהולך ומתגבר עד שאתם מגיעים למיטה, ובגלל שהוא כזה חכם ומתוק זה מגיע בדיוק ברגע המתאים, לא מוקדם מידי עוד לפני שהחלטתם סופית, ולא מאוחר מידי כשהעסק מתחיל להיות ארוך מידי ומאוס ומנג'ס אלא ממש ברגע המתאים, ואז אתם יחד בחדר נעים עם מיטה נקייה ומזמינה ואתם מתנשקים - הוא מנשק פשוט נהדר - וכל נגיעה שלו מעבירה בכם צמרמורת של חרמנות נפלאה, וכאמור, בלי בגדים הוא נראה אפילו יותר טוב, ואיכשהו הוא מצליח בלי מילים לגרום לכם להבין שגם אתם נראים נהדר בעיניו, ושהוא ממש אוהב מה שהוא רואה, ואתם נכנסים למיטה ומתחילים להתלטף ולהתחמם והכל נהדר עד שמגיעים לרגע האמת ואז... אז למרבה האכזבה והייאוש מתברר שזה פשוט לא זה, הבחור המתוק והמדהים הזה מתברר למרבה האכזבה כחרא סקס.
"למה אתה מתכוון חרא סקס?" דרש ניר לדעת, מביט בי במבט זועף. מתברר שהוא זה שהתאמץ להפגיש, כאילו במקרה, ביני לבין ענר המתוק, ושמח מאוד לראות כמה טוב אנחנו מסתדרים, ופתאום אני בא אליו בתלונה כזו? זה ממש הרגיז אותו, "ותואיל בטובך להפסיק לדבר אלי ברבים, אני לא עד כדי כך שמן." הוסיף בעלבון.
"אתה בכלל לא שמן." עניתי לו בעייפות, יודע שזה לא יעזור כי ניר היה שמן בראש ואין דיאטה שתוכל להתגבר על בעיה מהסוג הזה, "ואני מתכוון לזה שהסקס פשוט לא היה טוב, ובהשוואה לכל מה שקרה קודם הוא היה פשוט חרא, גרוע בערך כמו הפעם הראשונה שלי שהייתה בגיל שבע עשרה במושב האחורי של הטרנטה של אחי הגדול עם איזה בתול שיכור ומבוהל עוד יותר ממני, אבל חוץ מזה," הקפדתי לסיים את סיפורי בנימה חיובית, "הכל היה ממש נפלא, ותודה לך שטרחת להזמין את ענר החמוד ליום ההולדת שלך כדי שאני אכיר אותו, הוא ממש חומד של בן אדם."
"אבל חרא סקס." סיכם ניר בעצב, "אתה יודע שביט, החיים הם לא סרט רומנטי ויש זוגות שלוקח להם קצת זמן להגיע להתאמה במיטה, ואם הבחור באמת מוצא חן בעיניך אז אולי כדאי..."
"אני לגמרי מסכים," נכנסתי לדבריו, "ולכן אני נאלץ להיפרד ממך עכשיו כי בעוד חצי שעה אני נפגש עם ענר בסינמול, אנחנו הולכים לסרט החדש הזה... שכחתי מה שמו, אבל ענר ממש רוצה לראות אותו ואחר כך... הלילה עוד צעיר," קמתי ממקומי, קרצתי אל ניר והוספתי צביטה בלחיו, "קדימה, תתעודד, השידוך שלך הצליח, ענר ואני נמצאים על הכביש המהיר בדרך לזוגיות מאושרת."
"כן, אבל אמרת שהסקס איתו..." סירב ניר להתעודד, "ועוד לא הסברת לי מה בדיוק הבעיה, יש לו זין קטן? הוא גומר מהר מידי? מה בדיוק הפריע לך?"
יש נושאים שאי אפשר לדון בהם בעמידה ולכן חזרתי והתיישבתי, "הזין שלו ממש בסדר, חמוד כמוהו ובדיוק בגודל המתאים, והוא לא גומר מהר מידי, אבל הוא פשוט... לא יודע, זה פשוט לא זה, משום מה הוא לא יודע מה לעשות ואיך לעשות, ברגע שזה מגיע לסקס הוא נעשה עצי כזה ומגושם ו... משום מה זה פשוט..." קמתי שוב באנחה, עיני נתונות בעיניו של ניר שקם גם כן, "לא יודע, הכל מושלם איתו חוץ מזה שבמיטה זה פשוט לא זה, אבל כמו שאמרת, אולי זה ישתפר עם הזמן, יאללה ביי חמוד, ואל תשכח, אתה ממש ממש לא שמן." חיבקתי אותו, הוספתי נשיקה קלילה על לחיו ונסעתי לסינמול, לפגוש את ענר.
"יש לי וידוי." אמר ענר כשהתיישבנו באולם הקטן והמרופד שהיה כמעט ריק, ממתינים לסוף הפרסומות ולהתחלת הסרט.
"וואלה," הפניתי אליו את מבטי, "קדימה, אני מקשיב."
"לא נפגשנו במקרה, אני לא ממש חבר של ניר, הוא הזמין אותי ליום ההולדת שלו רק כדי להפגיש בינינו."
"לא!" הנחתי יד על חזי, מדגמן הפתעה מזועזעת, "אני המום, מה אני אעשה עכשיו?" לחשתי בדרמטיות.
"שתוק כבר, טיפש אחד." גיחך ענר, ובחסות החשכה הגניב נשיקה על לחיי, אחז בכפי ולחץ אותה בעוז.
"אתה בעצמך טיפש." השבתי לו בלחש, ואז התחיל הסרט ואנחנו צפינו בו בדממה, ורק כפות ידינו שנותרו שלובות זו בזו דיברו בלי מילים.
אחרי הסרט הלכנו לאכול גלידה ומשם נסענו במכוניתי לדירתו הקטנה והנעימה של ענר שגר באחת השכונות הישנות של חיפה, רחוב אחד מעל בית חולים רוטשילד. "דירה מקסימה." הסתובבתי כה וכה, סוקר בהנאה את הרהיטים היפים והישנים, ומתפעל מהנוף הנהדר של מפרץ חיפה בלילה, "כמה אתה משלם שכר דירה?"
"אני לא, זו הדירה שלי, ירושה מדודה שלי שלא היו לה ילדים." אמר ענר, נראה נבוך מעט, "גם הרהיטים הם שלה, ירושה מההורים שלה שעלו מגרמניה ברגע האחרון. בעלה נהרג במלחמת קדש לפני שהיא הספיקה להיכנס להיריון, והיא אף פעם לא התחתנה שוב. משום מה היא חיבבה דווקא אותי ולא את האחים שלי, ובצוואה שלה היא הקפידה להדגיש שהיא רוצה שרק אני אקבל את הדירה ואת הרהיטים שלה, זה קרה כמה חודשים אחרי שיצאתי מהארון, ובמשפחה שלי גם ככה היו די עצבניים עלי, ואחרי הצוואה הזו הם בכלל..." הוא נאנח ולא סיים את המשפט.
"אז אתה לא בקשר עם המשפחה שלך?"
"כמעט ולא, מתקשרים מידי פעם להגיד חג שמח ומה שלומך, אבל מעדיפים שאני לא אופיע באירועים משפחתיים." סיפר ענר, נראה מבויש ועצוב.
"אוי, חמוד שלי." אספתי אותו אלי בחיבוק שהתפתח לנשיקה, ומשם כבר זרמנו למיטה, וחוץ מזה שהסקס היה חרא, כלומר נוקשה ומכני ולא נעים, הכל היה נהדר. ישנו יחד חבוקים וכשקמנו אכלנו יחד ארוחת בוקר, ולפני שנפרדנו איש לעבודתו, הוא לבית החולים שם ניהל מעבדה שלא בדיוק הבנתי מה היא עושה, אבל הבנתי שיש לה חשיבות גדולה, ואני למשרד עורכי הדין בו שימשתי עוזר משפטי זוטר ולא ממש חשוב, הוא חיבק אותי ואמר שהוא אוהב אותי, ואני חיבקתי אותו חזרה ואמרתי שאני גם.
"אמרת לו שאתה אוהב אותו? התפלץ ניר, "השתגעת, למה עשית שטות כזו?"
"הוא אמר קודם." התגוננתי.
"נו, אז מה? ואם הוא היה קופץ מהגג היית קופץ אחריו?" התרגז ניר.
"לא, ואל תדבר שטויות, אמרתי לו שאני אוהב אותו כי זו האמת, אנחנו מאוהבים, הוא בחור מקסים, חכם וחמוד, ויש לו אחלה חוש הומור, מכונת קפה איטלקית, ודירה נהדרת שמשקיפה על המפרץ, והכי חשוב, הוא מת שאני אבוא לגור איתו."
"ומה בקשר לזה שהוא חרא סקס, או שזה התחיל להשתפר?"
"אנחנו עובדים על זה."
"יופי לכם." החמיץ ניר פנים, ואחר כך שאל אם הסקס עם ענר היה גרוע כמו שהיה איתו, או שיותר."
"הסקס אתך לא היה גרוע בכלל, ואם לא היית שרוט כזה אז..."
"אני יודע, אני יודע, שתוק כבר." התרגז ניר והלך למטבח, "אני פשוט מת מרעב." התלונן והביט בשעון שהיה תלוי מעל המקרר, "עוד שעה." גנח במורת רוח.
"אז תאכל קודם, מה כבר יכול להיות?"
"אתה לא מבין כלום." נזף בי ניר, שתה כוס מים, אכל חצי מלפפון מקערת הירקות ששמר לשעות של רעב, ואמר שזהו, הוא כבר מלא לגמרי.
"מקצת מים ומלפפון? הצחקת אותי, טוב, אני חייב ללכת למשרד, מחר יש משפט חשוב וזה בית משוגעים שם." נפרדתי ממנו בחיבוק קל, ירדתי במדרגות, לא במעלית, ובכל זאת הספקתי לתפוס את המטרונית ולהגיע בזמן למשרד שכמו תמיד לפני משפט חשוב היה בית משוגעים גמור.
בערב שוב הייתי אצל ענר, הוא פיטם אותי בארוחת ערב ענקית, מפוצצת בקלוריות מהסוג המשמין, ואחרי שסיימתי באנחת עונג את הגלידה שהוא הכין לבד במכונת הגלידה המשוכללת שלו הוא התחיל לחקור אותי בנוגע לניר.
"למה אתה מתכוון סוג של אקס?" תהה, "הייתם פעם זוג או שלא הייתם?"
"קשה להסביר, התחלנו כחברים עוד בצבא, ואחרי השחרור גרנו יחד בזמן שלמדנו לפסיכומטרי, ואז ניר שעד אז היה די שמנמן רזה מאוד וגם התחטב פתאום ורק אז הוא גילה לי שהוא תמיד היה מאוהב בי, ופתאום קלטתי שגם אני... שהוא לא רק חבר טוב אלא גם בהחלט פוטנציאל לזוגיות, וכדי לבדוק את העניין עוד יותר טוב ביליתי איתו סוף שבוע אגדי במיטה." חייכתי לעצמי כשנזכרתי באותו סוף שבוע מדהים, היה חורף וקר, בתחזית הזהירו מסופה נוראית ובאמת הייתה רוח חזקה שהפילה עצים, והיו המון הפסקות חשמל, וכמובן שירד המון גשם, לא יצאנו מהמיטה במשך יומיים ואחרי שהשמש זרחה החלטנו שאנחנו זוג. "זה החזיק מעמד בערך חודשיים, אבל אז החורף נגמר והתחיל להיות חם, ופתאום גיליתי שניר קצת פסיכי, זאת אומרת, תמיד ידעתי שהוא טיפה שרוט בנושא הזה של השומן שלו, אבל אחרי שהוא רזה..."
"רק רגע," קטע אותי ענר, "על איזה שומן אתה מדבר?" התפלא.
"שאלה טובה, תכל'ס ניר כבר לא שמן איזה חמש שש שנים, אבל בראש הוא עדיין מרגיש שמן, ולמרות שבראי הוא רואה שהוא חטוב ושרירי הוא בכל זאת כל הזמן פוחד שאם הוא לא ישים לב לכמה דקות כל השומן יקפוץ עליו חזרה והוא שוב יהיה ניר השמן בבטן יש לו בן, הוא בחור נהדר, ואני ממש אוהב אותו, אבל נורא קשה לחיות עם בן אדם שמחשב כמה קלוריות יש בכל ביס שהוא לוקח לפה, וכל הזמן נשקל ומתנהג בצורה כזאת... כזאת אובססיבית."
"בגלל זה נפרדתם? בגלל שהוא שמר על המשקל שלו והתעמל כל יום?"
"התעמל כל יום?" גיחכתי, "הלוואי וזה היה רק זה, הבן אדם פשוט חי בחדר כושר."
"טוב, אבל הרי הוא מדריך כושר אז... כאילו, מה רצית? גם אתה הרי נמצא המון שעות במשרד ואני מבלה את רוב הזמן שלי בבית החולים, זו סיבה להיפרד מבן אדם, כי הוא עובד משרה מלאה?"
"לא, ולא בגלל זה נפרדתי ממנו, נפרדנו כי הוא הביא את העבודה שלו הביתה."
"הביתה?" תהה ענר, "למה בדיוק אתה מתכוון? הוא עשה כושר גם בבית?"
"גם, אבל לא זה מה שהפריע לי, מה שגמר את הזוגיות שלנו היה המנהג של ניר להזדיין עם האנשים שהוא הדריך, ומילא אם הוא היה עושה את זה רק במקלחות של חדר הכושר, הוא עשה את זה גם בבית, ומה שהכי הרגיז אותי היה התירוץ שלו לזה שהוא בוגד, הוא אמר שזה לא בגלל הסקס אלא בגלל שיש לו בעיות של דימוי גוף והוא חייב לקבל חיזוקים לביטחון העצמי שלו."
"אההה..." פלט ענר בהבעת פנים מבולבלת משהו, "אני מבין שלא קיבלת את התירוץ המקורי הזה?"
"ממש לא." השבתי בזעף, ולרגע קט חזרתי להרגיש אומלל וקנאי כמו שהרגשתי אז, כשגיליתי סימנים של גברים אחרים במיטה המשותפת שלנו.
"אז איך בכל זאת נשארתם חברים?"
"האמת, אין לי מושג, כמעט שנה לא דיברנו אפילו מילה, ורק עשינו אחד לשני פרצופים כשנפגשנו פה ושם במכללה, אבל אז הגיע יום כיפור וניר שלח לי מכתב ארוך מלא שגיאות כתיב איומות, כי הוא גם דיסלקט נוסף לכל, ניסה להסביר וביקש סליחה, והודה שהוא לא בסדר, וגילה לי שאחרי שעזבתי הוא התחיל לקחת ציפרלקס ובגלל זה הוא גם נורא השמין, ושהוא מבין אותי ומצטער מאוד ומתחנן שאני אפסיק לכעוס עליו."
"באמת? מתי זה קרה? לא זוכר שהוא היה אי פעם שמן." השתומם ענר.
"זה היה לפני שנתיים, הכרת אותו כבר אז? איך בעצם אתם מכירים?"
"נפגשנו בחדר כושר." אמר ענר, "הוא אפילו היה המדריך שלי כמה שבועות, אבל אחר כך החלפתי יום ולכן עברתי למישהו אחר, לא הומו, אבל המשכתי לראות את ניר פה ושם, איך זה שלא שמתי לב שהוא השמין?"
"כי הוא כולה העלה איזה שלושה קילוגרם בגלל הציפרלקס, אבל בגלל שהוא ניר הוא עשה מזה טרגדיה נוראית, וכמובן שמיד הפסיק לקחת את הכדור ושוב נעשה מדוכא, ואז הפסיכולוג שלו הציע לו שבמקום כדורים שפשוט ילך ויבקש ממני סליחה, ועל הדרך שיפסיק להזדיין עם כאלה שהוא מדריך, וככה חזרנו להיות חברים."
"ניר המסכן, דימוי גוף שלילי זו בעיה רצינית ואצל הומואים זו פשוט מגפה." נאנח ענר וכרך יד סביב כתפי, "אני שמח שלך אין בעיות כאלה שביט."
"גם אני." השבתי והתרפקתי עליו בעונג, "האמת שתמיד אמרו שאני רזה מידי, אתה חושב שאני רזה מידי ענר?"
"אתה מושלם." השיב לי ענר תשובה ג'נטלמנית חביבה, "ואני אוהב אותך בלי שום קשר למשקל שלך." הוסיף ונישק אותי.
"אתה יותר מושלם, אתה פשוט... יש לך גוף של פסל יווני." החמאתי לו, מלטף, מחבק, נוגע ומנשק, "איך אתה עושה את זה?" העברתי אצבעות משתוקקות על חזהו ובטנו, "אני חולה על הריבועים המושלמים שלך ענר."
במקום ללטף אותי בחזרה ולזרום איתי לסקס כמו שרציתי ענר התחיל להסביר לי שהריבועים האלה שכולם מעריצים נוצרים בגלל גידים שמחברים את השכבות של שרירי הבטן, ושבבטן יש כל כך הרבה שכבות שרירים כי אין שם עצמות וצריך משהו יציב וחזק כדי לתמוך באברים הפנימיים, בעיקר במעיים ובכבד ובטחול כי אחרת...
"די, די חמוד, מספיק לדבר על דברים רפואיים מגעילים כאלה." כרעתי בין ברכיו ולקחתי את אברו הנחמד לפי, ליטפתי את אשכיו החלקים והטעימים, ואת ירכיו השריריות ומצצתי במסירות את הזין שלו שהזדקף בפי, רטט ופעם ולבסוף גמר.
"אוי, שכחנו קונדום." נבהל ענר אחרי שהתפרק בפי. לזרע שלו היה טעם לגמרי לא רע, לא נהדר ומחרמן כמו הזרע של ניר, אבל בהחלט סביר.
"למה צריך קונדום למציצה?" הופתעתי, "חשבתי שאיידס לא עובר דרך הפה."
"כמעט ולא עובר, אבל בכל זאת, לפעמים, בעיקר אם יש פצע בפה, אז כן."
"אין לי שום פצע בפה, וגם איידס אני בטוח שאין לי, אני נבדק כל שלושה חודשים."
"גם אני." אמר ענר, "אני חייב, בגלל העבודה אני עושה בדיקות דם כל שלושה חודשים."
"אתה עובד עם נשאים?" הופתעתי.
"לא ישירות, אבל אף פעם אי אפשר להיות יותר מידי זהירים, וחוץ מזה יש עוד מחלות חוץ מאיידס, צהבת למשל זה ממש לא נעים."
"בסדר," נאנחתי בהשלמה, "אז בפעם הבאה נשים קונדום, קדימה, עכשיו תורך, רוצה פה או במיטה?"
ענר התלונן שהוא בעצם נורא עייף ואולי נדחה את זה לאחר כך, אבל לא ויתרתי לו, הייתי חרמן והתאפקתי עד שהוא גמר ועכשיו היה תורי, "אני חייב לגמור." הצהרתי, "או שאני לא אצליח להירדם." העליתי קונדום על אברי ודרשתי מציצה, מבטיח שזה יהיה קצר ואני מיד גומר.
ענר הסכים בתנאי שנעבור מהמטבח לחדר השינה ונעשה את זה בשכיבה, ואחר כך התפשט ממש לאט וטרח לקפל בקפידה את בגדיו לפני שנשכב לידי, וסוף סוף הואיל להכניס את אברי לפיו.
לא יודע למה התעקשתי כל כך, כמו תמיד זה היה ממש לא מוצלח, למרות ההדגמה המאוד מוצלחת שעשיתי לו על הזין שלו הוא פשוט לא ידע מה לעשות עם זה שלי, והרגשתי שאין לו כל כך חשק, ובסופו של דבר, עצבני ומתוסכל, הפכתי אותו על בטנו, נשכבתי עליו וגמרתי על גבו, ספק מתחכך בו ספק מאונן.
"נראה לי שכדאי שאני אסתלק לישון בבית." אמרתי אחרי שנפטרתי מהקונדום המיותר ולבשתי שוב תחתונים.
"לא, בבקשה, אל תלך, תישאר." זינק ענר מהמיטה ונאחז בי, "אני מצטער שאני כזה... אני פשוט נורא עייף, והיה לי יום נוראי בעבודה, בבקשה תישאר לישון איתי, אני שונא לישון לבד, מחר בבוקר זה כבר יהיה אחרת, אני לא אהיה עייף וזה יהיה הרבה יותר טוב."
הפעם כבר לא האמנתי לו, וידעתי שגם בבוקר הסקס יהיה מחורבן ומאולץ, אבל הוא ביקש כל כך יפה, והיה כל כך חמוד ומושך, ומאחר וגם אני שונא לישון לבד... נשארתי וכמובן שצדקתי, גם בבוקר הסקס היה על הפנים, אבל הוא באמת השתדל, וגם הכין לי ספל אספרסו מעולה, הוסיף קוראסון טרי וחם וכריך גדול ועסיסי לארוחת עשר, גם זה משהו.

2. סקס זה לא הכל בחיים
כמה דקות אחרי שענר ביקש ממני לבוא לגור איתו רבנו את המריבה הראשונה שלנו. לפי הסטנדרטים שלי זה היה בקושי ויכוח זניח, אבל ענר לקח אותו בשיא הרצינות והתנהג כאילו קרה משהו ממש רציני שצריך לעשות עליו דיון ממושך של - פנינו לאן?
הוויכוח היה על זה שרציתי לשלם לו שכר דירה. הוא הזדעזע כאילו הצעתי לו שנצלם יחד סרט פורנו ביתי ונשלח אותו להוריו, שי לחג. "מה פתאום שכר דירה? אני לא מוכן לקחת ממך כסף!" הצהיר בזעם.
"או. קי." נחפזתי לתקן את שגיאתי, "עזוב שכר דירה, בוא נגיד שאני אשלם לך על ההוצאות שלי."
"איזה הוצאות? בחייך." נחפז ענר לבטל בהינף יד את דברי.
"ההוצאות הנוספות שיהיו לך מזה שיגור אתך עוד בן אדם." ביארתי לו בסבלנות, הרעיון שאגור אצלו בלי לבזבז פרוטה ואוכל לבזבז את כל משכורתי הדלה רק על תענוגותיי, בלי לדאוג לשלם שכר דירה, ארנונה, מים, חשמל, אינטרנט וכבלים, היה מפתה מאוד, אבל רק במחשבה ראשונה, דקה אחר כך הוא נעשה דוחה עד מבחיל. "די כבר להתווכח איתי ענר, אני לא מוכן להתעלק עליך בלי להשתתף בהוצאות, ואל תעשה פרצוף של רוזנת פולנייה, אני אוכל ומתרחץ ומדליק חשמל, כל זה עולה כסף. גם אם זה סכום זניח שלא תרגיש אותו בכלל זה בכל זאת משנה, וחוץ מזה, אם אתה תשלם עלי אני ארגיש כמו נער ליווי, ואז לא יעמוד לי יותר, נכון שאתה לא רוצה שזה יקרה?"
"לא, חס וחלילה." חזר ענר לחייך, "בסדר, אז תשלם על ההוצאות שלך, על איזה סכום חשבת?"
"לא יודע, חוץ משכר דירה אני משלם בסביבות אלף חמש מאות ₪ על ההוצאות שלי, זה נראה לך סביר?"
"זה נראה לי המון, אלף ₪ יספיקו, ובחייך, די כבר להתווכח על כסף, זה עושה לי רע."
"טוב, אז אלף ₪." הסכמתי, והחלטתי ביני לביני שזה לא כל כך משנה כי ברגע שאתחיל לגור איתו גם אני אקנה אוכל ודברים לבית, וככה זה יתקזז.
"ועכשיו, אחרי שגמרנו את המריבה הראשונה שלנו אנחנו צריכים לעשות מייקאפ סקס." הצהיר ענר בחגיגיות, ומשך אותי אליו, מכוון אותי לעבר הזין שלו שכבר היה בחצי התורן. מבחינתו הסקס שלנו היה יכול להתחיל ולהסתיים בזה שאני מוצץ לו ותוך כדי כך עושה ביד, זה הספיק לו לגמרי, ולמרות כל מעלותיו הרבות – יופיו, חוכמתו ונדיבותו, כישרון הבישול שלו והדירה היפה שלו - מבחינתי זה היה ממש לא מספיק. מציצה הייתה בשבילי בקושי התחלה של משחק מקדים. כל ניסיונותיי להרחיב את הרפרטואר המיני שלנו נכשלו. ענר לא ידע למצוץ, לא היה לו חוש לזה, והוא תמיד עשה את זה חלש מידי ומהיר מידי, חדירות הגעילו אותו, וליטופים דגדגו אותו, ולמרות שהיה נשקן מעולה הוא היה מאבד מהר את סבלנותו ונחפז להגיע לעיקר מבחינתו, הגמירה שלו בפה שלי.
זה היה מתסכל, אבל כמו שאמרתי לניר, "סקס זה לא הכל בחיים, זה רק גורם אחד מתוך הרבה אחרים שצריך להביא בחשבון." ניר העווה לעברי פרצוף מלגלג ואמר שאני נשמע כמו סבתא שלו שחיתנו אותה בשידוך, ואם סקס לא באמת חשוב לי אז למה שלא אתחתן עם אישה?
"לא אמרתי שסקס לא חשוב." נעלבתי, "אבל זוגיות מורכבת מעוד דברים, אף אחד לא מושלם, אפילו לא ענר, ומי שלא יודע להתפשר נשאר לבד." סיכמתי, מביט בו בתוכחה, לא אמרתי נשאר לבד כמוך, אבל ידעתי שהוא יודע שלזה התכוונתי.
"אני מסכים שצריך להתפשר." הסכים ניר בנחת, "אבל תסכים איתי שיש פשרות שאסור לעשות, ולוותר על סקס טוב זה דבר שאי אפשר לבלוע, אלא אם כן," גיחך קלות, "אתה מתכוון להשיג את הסקס שלך במקום אחר."
"ממש לא!" התעצבנתי, "אני אוהב את ענר והוא אוהב אותי, ואנחנו לגמרי מונוגמיים."
"שיהיה לכם לבריאות." הפטיר ניר באדישות מעושה שנועדה להסתיר את כעסו, מה שהרגיז גם אותי, ושוב נפרדנו בקרירות זועמת, ובכל זאת הוא היה זה שהתקשרתי אליו אחרי שגיליתי כמה כסף אני עומד לשלם אם ארצה לשכור מובילים.
"איך קראו לבחור הזה שעזר לך לעבור דירה ניר, אני רוצה להציע לו עבודה."
"אי אפשר, הוא עזב את הארץ, גר בברלין, מנהל איזה באר של הומואים." נאנח ניר שהיה לו קראש קטן על הבחור ההוא, שרירן שחום ומקועקע שחילטר מהצד כסבל.
"אוף!" נאנחתי, "אני לא יודע מה קורה בזמן האחרון, אבל המחירים של מעבירי הדירות נעשו ממש לא הגיוניים, אלפיים ₪ בשביל הכמה ארגזים הקטנים שלי? זה פשוט טירוף."
"זה עניין של עונה," הסביר ניר, "רוב האנשים עוברים דירה בין פסח לראש השנה, ולכן המחירים עולים בעונה הזאת, ובחופש הגדול הם פשוט משתוללים."
"אוף!" רטנתי שוב, מתוסכל. זה לא שאני קמצן, אבל מהרגע שהודעתי לבעל הבית המגעיל שלי שאני עוזב ושיותר לא אפקיד בידו את שליש משכורתי הרגשתי עשיר, ובזבזתי את כל הכסף שנועד לשכר הדירה על בגדים ונעליים, אומר לעצמי שעכשיו, כשאני הולך לגור עם בחור מטופח ואיכותי כמו ענר אני לא יכול להרשות לעצמי להסתובב מוזנח כמו פעם, ואני חייב להשקיע בעצמי. בזבזתי כסף בחדווה ולא הבאתי בחשבון הוצאה כל כך גדולה על מעבר דירה.
"מה הבעיה? תתחיל לארוז, מחר בבוקר אני אצלך עם הפז'ו של אחי." הרגיע ניר.
"באמת? המון תודה ניר." שמחתי.
"מה תודה? תתפשט." גיחך ניר, "סתאאם, צוחקים אתך, אבל רק שתדע, אני לא עובד חינם, זה יעלה לך."
"כמה? אני אשמח לשלם לך על הדלק והזמן שלך." השבתי בתמימות, וניר שוב געה בצחוק גדול ואמר שזה יעלה לי, אבל לא בכסף, וסגר.
ארזתי חצי לילה, מתפלא כל הזמן איך הצלחתי לצבור כל כך הרבה חפצים תוך שלוש שנים שבהן הייתי בטוח שאני חסכן וחי בצמצום. מידי פעם הבליחה במוחי השאלה למה בדיוק ניר התכוון כשהבטיח שזה יעלה לי, אבל לא בכסף, אבל היה כל כך חם, והייתי כל כך עסוק ועייף ומזיע עד שלא היה לי כוח להתעמק בנושא. הקדשתי את כל תעצומות הנפש שלי להשתלטות על חפצי וסידורם בצורה מסודרת והגיונית בארגזי קרטון שמיכה, השותף שלי, הביא לי מהסופר בו עבד. הוא היה נרגש מאוד מעזיבתי הצפויה כי החליט שזה אות משמיים לכך שעליו לבקש מהחברה שלו לבוא לגור איתו. "מה דעתך שביט, אתה לא חושב שזה מוקדם מידי לבקש ממנה דבר כזה?" שאל אותי בדאגה.
"מה מוקדם מידי? אתם יחד כבר שנה, ובין כה וכה היא פה רוב הזמן."
"זה שהיא ישנה אצלי מידי פעם עוד לא אומר כלום," המשיך מיכה לענות את עצמו בהיסוסים, "ומה אם היא לא תסכים?"
"היא תסכים, היא חולה על התחת המכוער שלך." הרגעתי, והוספתי טפיחה על ישבנו החטוב של מיכה שהיה בחור חמוד מאוד, ולמרבה הצער סטרייט עד כאב.
"יכול להיות." הסכים איתי מיכה, קצת יותר רגוע, "אבל אני פוחד שההורים שלה... הם קצת מסורתיים כאלה, ומה אם היא תסכים רק בתנאי שנתארס?"
"עד כמה שאני מכיר את חגית זה לא בכבוד שלה להתנות לך תנאי כזה, לדעתי זה בדיוק ההפך, היא לא תסכים להתארס אתך אם לא תגורו קצת יחד ותראו איך אתם מסתדרים."
"כן, אתה צודק." הסכים מיכה אחרי הרהור קצר, "אתה חושב שאני צריך לבקש ממנה לשלם חלק משכר הדירה?"
"אתה חייב לבקש ממנה את זה מיכה, אין מצב שתצליח לשלם בעצמך את כל השכר דירה, אלא אם תחליט להפסיק ללמוד ורק לעבוד, ואין מצב שחגית תסכים לדבר כזה."
מיכה נאנח ואמר שאני כנראה צודק, ואחרי שעזר לי להזיז את הארגז שמילאתי בבגדי חורף התנצל שעליו ללכת ללמוד למבחן והסתגר בחדרו עם ספריו.
ישנתי מעט מידי וקמתי מותש ועצבני, אבל ארזתי את הכל וכשניר הגיע הייתי מוכן לגמרי. מיכה עזר לנו להוריד את כל עשרת הארגזים הכבדים להפליא שלי לפז'ו של אחיו של ניר, ואחר כך לחץ את ידי בכובד ראש חגיגי, ביקש שאשמור על קשר, עלה על הטוסטוס שלו ונסע לעבודה.
"בוא נעלה למעלה לבדוק שבאמת לקחת הכל." הציע ניר. עלינו לדירה שנראתה פתאום ריקה מידי, עשינו סיבוב בחדר שלי שרק מיטה כפולה עם מזרון חשוף נשארה בו, והחלטנו שהכל ארוז. "מה מיכה יעשה עם המיטה הזו?" תהה ניר.
"לא יודע, אם החברה שלו תסכים לגור איתו הוא בטח יחזיר אותה לבעל הבית." התיישבתי באנחה על המזרון ששקע תחתי בחריקה, "למה התכוונת שאמרת שזה יעלה לי?" נזכרתי פתאום.
ניר חייך ופשט בתנועה זריזה את הטריקו שלו, "למה אתה חושב שהתכוונתי?" הדף אותי לאחור ונשכב עלי, ולפני שהספקתי להגיב סתם את פי בנשיקה חזקה וטובה.
"ניר בחייך... די... תפסיק, אני לא..." ניסיתי להתנגד קלושות, אבל איחרתי את המועד. עד שהבנתי מה קורה הזין כבר עמד, הנשימה נחטפה והחרמנות התפוצצה בתוכי בבת אחת.
קרענו זה מזה את הבגדים, ובלי להתחשב בשום דבר עשינו סקס פרוע ומהביל. ניר חדר לתוכי בכוח, כמעט מכאיב, נשך קלות את ערפי, מעך את כתפיי ונאנק מעונג כשלפת את אברי בכפו, "התגעגעתי אליך נורא שביט." אמר, משפשף במיומנות דייקנית את זקפתי, ולא הרפה עד שגמרתי בצעקה. דקה אחר כך גם הוא גמר בתוכי והתמוטט עלי. "בפעם הבאה תורך לזיין." אמר אחרי ששבה אליו נשימתו, ונישק את כתפי.
"אתה לא נורמאלי." הדפתי אותו מעלי, ורצתי להתקלח, "לא תהיה הפעם הבאה." גערתי בו, "זה היה הסקס האחרון שלנו ניר, מעכשיו אני רק עם ענר."
הוא גיחך, "נחיה ונראה." ניגב אותי במגבת של מיכה, "נחיה ונראה."

3. כשתדע תבין
מובן שניר צדק והיו עוד פעמים, לא הרבה, אבל היו. מידי פעם, כל שבועיים שלושה, היינו נפגשים בחדר הכושר ואחר כך הולכים לדירה שלו ועושים שם סקס פרוע וחסר מעצורים. ואז הקיץ נגמר, הימים התקצרו, מזג האוויר נעשה קריר ונעים קצת יותר וניר פגש בחדר הכושר גבר אחד שבניגוד אלי לא היה צעיר וממש לא רזה ובטח שלא חלק. למעשה הוא היה ממש שעיר, כל גופו היה מכוסה שער והיה לו אפילו זקן, רק ראשו היה מגולח.
"הוא ממש דוב." אמרתי כשניר הראה לי אותו בחדר הכושר כשהוא מחייך מין חיוך מוזר שלא ראיתי מעולם על פניו, "מה הקטע שלך איתו?"
"אני מאוהב בו." אמר ניר בפשטות ונופף לדוב שישב בסירה הזו שמקובעת לרצפה ולא שטה לשום מקום. הוא חייך ונופף לו בחזרה, ואחר כך המשיך לחתור.
"וואלה?" הופתעתי, "אבל ניר הוא... הוא בכלל לא הטעם שלך."
ניר צחק ואמר שאין דבר כזה, ושאין שום קשר בין אהבה לטעם.
"אבל הוא... הוא נראה בן חמישים בערך, הוא יכול להיות אבא שלך."
"הוא בן חמישים ושתיים, כדי להיות אבא שלי הוא היה צריך להכניס מישהי להיריון בגיל עשרים." גיחך ניר והוסיף שזה בכלל לא משנה, לאהבה אין גיל, והוא ואיציק הולכים לגור יחד בדירה של איציק, ושכמובן הקטע ביני לבינו נגמר.
"אבל ניר..." מחיתי. לא הייתי איתו כבר המון זמן, מעל שבועיים למען הדיוק, והייתי חרמן, האיציק הדובי הזה שצץ לו פתאום הפתיע אותי, ולא לטובה
"הוא יודע עלינו?" שאלתי את ניר שצחק בעליזות והכריז שלו ולאיציק אין סודות אחד מהשני, אבל ברור שמעכשיו אני אצטרך למצוא לי סידור אחר כי הוא לא רוצה אף אחד חוץ מאיציק, "אני מציע לך למצוא מישהו שתאהב ויאהב אותך בחזרה." ייעץ לי בחביבות מעצבנת.
"כבר מצאתי." הזכרתי לו, "אני עם ענר ואנחנו מאוהבים."
"אולי ענר מאוהב בך, אבל אתה..." הוא הפסיק לדבר וסקר אותי במבט מבודח, "אתה עוד לא יודע מה זאת אהבה שביט, כשתדע תבין."
לפני שהצלחתי לחשוב על תשובה הולמת ניגש אלינו איציק הדוב, לחץ את ידי בנימוס, כרך יד עבה ושעירה על כתפו של ניר, הזכיר לו שהם מוזמנים לארוחה אצל אחותו ולקח אותו ממני.
נרגז והמום נשארתי בחדר הכושר עוד שעה, מנסה כמיטב יכולתי להפיק תועלת מהזמן שלי שם, אבל הראש שלי לא היה באימונים. זה לא שהייתי מאוהב בניר או משהו כזה, חיבבתי אותו מאוד כמובן, ואיחלתי לו כל טוב, ואחרי שחשבתי על זה קצת אפילו שמחתי בשמחתו שהוא מאוהב וזה, אבל המשפט שאמר לי - אתה עוד לא יודע מה זה אהבה - הציק לי מאוד.
למה אני בעצם עם ענר? כן, הוא חמוד ונראה מעולה, ויש לו דירה יפה ומרווחת, וממש נעים ונוח לגור איתו, אבל האם אני באמת אוהב אותו? ואם כן אז למה אני בוגד בו? כן, הסקס איתו לא מוצלח, אבל האם זו סיבה לבגוד? ולמה, אם אני לא מרוצה מהסקס אני לא עושה משהו לשפר את המצב, או לפחות להגיד לו איך אני מרגיש באמת?
חזרתי הביתה מוקדם מהרגיל, מפתיע את ענר שטרח על בישול ארוחת ערב, "מה, היום לא הלכת לשתות בירה עם ניר?" שאל ונישק את לחיי.
אני חוזר מאוחר מחדר הכושר כי אני הולך אחר כך לשתות בירה עם ניר, זה היה מה שהייתי מספר לו כשהייתי הולך להזדיין עם ניר שלא שתה אף פעם בירה כי לא אהב את טעמה, וטען שבבירה יש המון קלוריות והיא בעצם לחם נוזלי.
"לא, ניר היה עסוק היום, הוא הלך לאכול ארוחת ערב עם אחותו של החבר החדש שלו."
"יש לו חבר חדש, באמת? איך הוא?"
"דוב כזה, שעיר ומלא ומבוגר מניר באיזה עשרים שנה, אני ממש לא מבין מה הוא מוצא באיציק הזה, אבל עושה רושם שהוא מאוהב בו מעל הראש."
"יופי לו." חייך ענר והתחיל לסדר את השולחן. אכלנו יחד והאוכל היה כרגיל ממש מעולה, אחר כך סידרנו את המטבח, הפעלנו את המדיח והתיישבנו לראות טלוויזיה.
זפזפתי בין הערוצים חסר מנוחה, ניסיתי לצפות באיזה סדרה ששעממה אותי, עברתי לתכנית טבע מעצבנת, ומשם לאיזה חידון טיפשי, שום דבר לא מצא חן בעיני. "אין מה לראות בטלוויזיה." הצהרתי ברוגז, וכיביתי אותה.
"מה עובר עליך היום?" שאל ענר ברוך, "אתה ממש עצבני, מה קרה?"
"לא יודע, שום דבר מיוחד, תגיד ענר, אתה מרוצה מחיי המין שלנו?" הפתעתי אותו, והאמת, שגם את עצמי.
"אהה... אני..." ענר הסמיק במבוכה, ושאל מה זו השאלה המוזרה הזו באמצע החיים?
"אנחנו לא באמצע החיים, אנחנו רק בני שלושים פלוס, יש לנו עוד המון שנים לחיות ואני חושב ש... אני רוצה שנגוון קצת, שנעשה יותר."
"יותר מה? סקס?"
"כן, ואם כבר מדברים על זה ענר אז מציצות בלבד לא נחשב אצלי לסקס אמיתי, רק למשחק מקדים."
"אתה מתכוון להגיד שאתה רוצה לעשות חדירות? אבל אתה יודע שאני לא אוהב את זה." נפגע ענר, "חשבתי שזה בסדר מבחינתך, אנחנו יחד כבר כמעט שנה, למה נזכרת רק עכשיו?" הוא היה קרוב לדמעות, וכשניסיתי לגעת בו התרחק ממני ושילב את ידיו על חזהו בתנועת התגוננות.
"ענר, בבקשה, אל תיעלב, אתה יודע שאני אוהב אותך מאוד, אבל הסקס... זה פשוט לא זה, אתה לא רוצה לגוון קצת, לעשות עוד דברים?"
"לא." השיב ענר ודמעות החלו לזלוג מעיניו היפות, "מה שאנחנו עושים מספיק לי, חשבתי שטוב לך, הרי שנינו גומרים תמיד."
"אני גומר גם כשאני עושה ביד." השבתי, די בגסות, מעצבן אותי לראות גבר בוכה כמו ילדה קטנה "אבל צריך להיות בסקס קצת יותר מזה. נו, די, תפסיק לבכות, אני לא רוצה להעליב אותך חמוד, אבל האמת היא שנמאס לי מזה שכל מה שאנחנו עושים זה לגמור אחד לשני בפה, למה אתה לא יכול להיות קצת יותר גמיש, קצת יותר... לא יודע, קצת יותר פתוח?"
"לא... לא יודע, אני פוחד שזה יכאב." המשיך ענר להתייפח.
"די, מספיק, תפסיק! אתה יודע שאני בחיים לא אכאיב לך ענרי, אבל אם אתה פוחד מחדירה אז אולי אתה תחדור אלי?"
הוא לטש בי מבט מבוהל, והניד בראשו לאות לא, "בבקשה, לא, אני לא מסוגל." לחש, נשמע כמו ילד קטן. הסתכלתי עליו חסר אונים, הוא היה כל כך מבוהל ואומלל... במקום לכעוס אהבתי אותו עוד יותר. "טוב, בסדר, די חמוד, תירגע, הכל יהיה בסדר." חיבקתי אותו וליטפתי אותו כמו שמלטפים ילד מבוהל, ולקחתי אותו למיטה. אחרי שהוא נרגע קצת ניסינו שוב וראיתי שהוא באמת משתדל ורוצה להשביע את רצוני, אבל הוא היה מתוח ומבוהל כל כך עד שאפילו לא עמד לו.
נרדמנו בסוף, עייפים ומאוכזבים אחד מהשני, והתעוררנו מוקדם מאוד, בחוץ עוד היה חשוך, ענר התעורר ראשון והלך להשתין, וכשחזר ונכנס למיטה אני התעוררתי, השתנתי גם כן וחזרתי למיטה החמימה. "תשמע שביט, בנוגע למה שדברנו עליו הלילה, חשבתי על איזה פתרון שאולי יעזור." פתח ענר בהיסוס.
"כן, על מה חשבת?" משכתי אותו אלי לכפיות, מתענג על המגע בעורו החלק והרך.
"על חשיש." השיב ענר בקול חרישי, כמעט בלחש, "עישנת פעם?"
"כן, כשהייתי צעיר יותר, היה נחמד, אבל לא יותר מזה, ומה אתך, יצא לך לנסות?"
"לא." הודה ענר, "אני לא מעשן, אבל שמעתי שאפשר להכין עוגיות חשיש וש... אה... שיש בחשיש חומר שגורם לך לשחרר את העכבות שלך, אולי, אם אני אנסה אז..."
"לא יזיק לנסות." עניתי אחרי הרהור קצר, "אני רק צריך לברר איפה אפשר להשיג קנאביס."
"זה בסדר, אני יודע איפה אפשר, יש לי קולגה אחד במעבדה שקיבל מרשם לקנאביס רפואי מעולה, ותמיד יש לו עודפים למכירה, אתה רוצה שאני אנסה?"

"בטח, למה לא, בכיף, רעיון מצוין." נישקתי את עורפו, הפכתי אותו על גבו, נשכבתי עליו והתחככתי בבטנו ובאברו עד ששנינו גמרנו.

אין תגובות:

פרסום תגובה